Quest for the right Drug

|
עמוד הבית / בטאפרון / מידע מעלון לרופא

בטאפרון BETAFERON ® (INTERFERON BETA 1B)

תרופה במרשם תרופה בסל נרקוטיקה ציטוטוקסיקה

צורת מתן:

תת-עורי : S.C

צורת מינון:

אבקה וממס להכנת תמיסה להזרקה : POWDER AND SOLVENT FOR SOLUTION FOR INJECTION

Pharmacological properties : תכונות פרמקולוגיות

Pharmacodynamic Properties

5.1     Pharmacodynamic properties

Pharmacotherapeutic group: Cytokines, Interferons.

ATC Code: L03 AB 08
Mechanism of action

Interferons belong to the family of cytokines, which are naturally occurring proteins.
Interferons have molecular weights ranging from 15,000 to 21,000 Daltons. Three major classes of interferons have been identified: alpha, beta, and gamma. Interferon alpha, interferon beta, and interferon gamma have overlapping yet distinct biologic activities. The activities of interferon beta-1b are species-restricted and therefore, the most pertinent pharmacological information on interferon beta-1b is derived from studies of human cells in culture or in human in vivo studies.

Interferon beta-1b has been shown to possess both antiviral and immunoregulatory activities.
The mechanisms by which interferon beta 1b exerts its actions in multiple sclerosis are not clearly understood. However, it is known that the biologic response-modifying properties of interferon beta-1b are mediated through its interactions with specific cell receptors found on the surface of human cells. The binding of interferon beta-1b to these receptors induces the expression of a number of gene products that are believed to be the mediators of the biological actions of interferon beta-1b. A number of these products have been measured in the serum and cellular fractions of blood collected from patients treated with interferon beta- 1b. Interferon beta-1b both decreases the binding affinity and enhances the internalisation and degradation of the interferon- gamma receptor. Interferon beta-1b also enhances the suppressor activity of peripheral blood mononuclear cells.
No separate investigations were performed regarding the influence of Betaferon on the cardiovascular system, respiratory system and the function of endocrine organs.

Clinical efficacy and safety

RR-MS
One controlled clinical trial with Betaferon in patients with relapsing-remitting multiple sclerosis and able to walk unaided (baseline EDSS 0 to 5.5) was performed. Patients receiving Betaferon showed a reduction in frequency (30%) and severity of clinical relapses, as well as the number of hospitalisations due to disease. Furthermore, there was a prolongation of the relapse-free interval. There is no evidence of an effect of Betaferon on the duration of relapses or on symptoms in between relapses, and no significant effect was seen on the progression of the disease in relapsing-remitting multiple sclerosis.

SP-MS
Two controlled clinical trials with Betaferon involving a total of 1,657 patients with secondary progressive multiple sclerosis (baseline EDSS 3 to 6.5, i.e. patients were able to walk) were performed. Patients with mild disease and those unable to walk were not studied. The two studies showed inconsistent results for the primary endpoint time to confirmed progression, representing delay of disability progression:

One of the two studies demonstrated a statistically significant delay in the time to disability progression (Hazard Ratio = 0.69, 95% confidence interval (0.55, 0.86), p=0.0010, corresponding to a 31% risk reduction due to Betaferon) and in the time to becoming wheelchair bound (Hazard Ratio = 0.61, 95% confidence interval (0.44, 0.85), p=0.0036, corresponding to a 39% risk reduction due to Betaferon) in patients who received Betaferon.
This effect continued over the observation period of up to 33 months. The treatment effect occurred in patients at all levels of disability investigated and independent of relapse activity.
In the second trial of Betaferon in secondary progressive multiple sclerosis, no delay in the time to disability progression was observed. There is evidence that the patients included in this study had overall less active disease than in the other study in secondary progressive multiple sclerosis.

In retrospective meta-analyses including the data of both studies, an overall treatment effect was found which was statistically significant (p=0.0076; 8.0 million IU Betaferon versus all placebo patients).

Retrospective analyses in subgroups showed that a treatment effect on disability progression is most likely in patients with active disease before treatment commences (Hazard Ratio 0.72, 95% confidence interval (0.59, 0.88), p=0.0011, corresponding to a 28 % risk reduction due to Betaferon in patients with relapses or pronounced EDSS progression, 8.0 million IU Betaferon versus all placebo patients).

From these retrospective subgroup analyses there was evidence to suggest that relapses as well as pronounced EDSS progression (EDSS >1 point or >0.5 point for EDSS ≥6 in the previous two years) can help to identify patients with active disease.

In both trials secondary progressive multiple sclerosis patients receiving Betaferon showed a reduction in frequency (30%) of clinical relapses. There is no evidence of Betaferon having an effect on the duration of relapses.

Single clinical event suggestive of MS

One controlled clinical trial with Betaferon was performed in patients with a single clinical event and MRI features suggestive of multiple sclerosis (at least two clinically silent lesions on the T2-weighted MRI). Patients with monofocal or multifocal onset of the disease were included (i.e. patients with clinical evidence for a single or at least two lesions, respectively, of the central nervous system). Any disease other than multiple sclerosis that could better explain signs and symptoms of the patient had to be excluded. This study consisted of two phases, a placebo-controlled phase followed by a pre-planned follow-up phase. The placebo- controlled phase lasted for 2 years or until the patient developed clinically definite multiple sclerosis (CDMS), whichever came first. After the placebo-controlled phase, patients entered a pre-planned follow-up phase with Betaferon to evaluate the effects of immediate versus delayed start of Betaferon-treatment, comparing patients initially randomized to Betaferon ("immediate treatment group") or to placebo ("delayed treatment group"). Patients and investigators remained blinded to the initial treatment allocation.

Table 2: Primary efficacy results of the BENEFIT and the BENEFIT Follow-up study 
Year 2 results            Year 3 results               Year 5 results Placebo-controlled         Open-label follow-up         Open-label follow-up phase

Betaferon      Placebo        Imme-         Delayed       Imme-         Delayed 250 mcg                        diate       Betaferon       diate       Betaferon Betaferon     250 mcg       Betaferon     250 mcg
250 mcg                     250 mcg n=292          n=176                       n=176                       n=176 n=292                       n=292

Number of patients completed the trial        271 (93%)      166 (94%)     249 (85%)     143 (81%)        235            123 phase                                                                                 (80%)         (70%) 
Primary efficacy variables

Time to CDMS
Kaplan-Meier                   28%           45%           37%           51%           46%              57% estimates

Risk reduction             47% versus placebo          41% versus delayed           37% versus delayed Betaferon                    Betaferon
Hazard ratio with          HR = 0.53 [0.39, 0.73]      HR = 0.59 [0.42, 0.83]       HR = 0.63 [0.48, 0.83] 95% confidence interval                   p < 0.0001                  p = 0.0011                   p = 0.0027 log-rank test
Betaferon prolonged the time to CDMS by
363 days, from 255 days in the placebo group to 618 days in the Betaferon group
(based on the 25th percentiles)

Time to McDonald MS

Kaplan-Meier                   69%           85%         No primary endpoint          No primary endpoint estimates

Risk reduction             43% versus placebo

Hazard ratio with          HR = 0.57 [0.46, 0.71]
95% confidence interval                   p < 0.00001 log-rank test
Time to confirmed EDSS progression
Kaplan-Meier                 No primary endpoint          16%           24%           25%              29% estimates

Risk reduction                                         40% versus delayed          24% versus delayed Betaferon                   Betaferon
Hazard ratio with                                      HR = 0.60 [0.39, 0.92]      HR = 0.76 [0.52, 1.11] 95% confidence interval                                               p = 0.022                   p=0.177 log-rank test

In the placebo-controlled phase, Betaferon delayed the progression from the first clinical event to CDMS in a statistically significant and clinically meaningful manner. The robustness of the treatment effect was also shown by the delay of progression to multiple sclerosis according to McDonald criteria (Table 2).

Subgroup analyses according to baseline factors demonstrated evidence of efficacy on progression to CDMS in all subgroups evaluated. The risk for progression to CDMS within 2 years was higher in monofocal patients with at least 9 T2-lesions or Gd-enhancement on brain MRI at baseline. In multifocal patients, the risk for CDMS was independent from MRI findings at baseline, indicating a high risk for CDMS because of the dissemination of the disease based on clinical findings. For the time being there is no well-established definition of a high risk patient, although a more conservative approach is to accept at least nine T2 hyperintense lesions on the initial scan and at least one new T2 or one new Gd-enhancing lesion on a follow-up scan taken at least 1 month after the initial scan. In any case, treatment should only be considered for patients classified as high risk.
Therapy with Betaferon was well accepted as indicated by a high rate of trial completion (93% in the Betaferon group). To increase tolerability of Betaferon, a dose titration was applied and non-steroidal anti-inflammatory drugs were administered at start of therapy. Moreover, an autoinjector was used by the majority of patients throughout the study.

In the open-label follow-up phase, the treatment effect on CDMS was still evident after 3 and 5 years (Table 2), even though the majority of patients from the placebo-group were treated with Betaferon at least from the second year onwards. EDSS progression (confirmed increase in EDSS of at least one point compared to baseline) was lower in the immediate treatment group (Table 2, significant effect after 3 years, no significant effect after 5 years). The majority of patients in both treatment groups had no disability progression over the 5-year period.
Robust evidence for benefit on this outcome parameter could not be demonstrated for 'immediate' treatment. No benefit, attributable to immediate Betaferon treatment, in quality of life (as measured by FAMS - Functional Assessment of MS: Treatment Outcomes Index) was seen.

RR-MS, SP-MS and single clinical event suggestive of MS

Betaferon was effective in all multiple sclerosis studies to reduce disease activity (acute inflammation in the central nervous system and permanent tissue alterations) as measured by magnetic resonance imaging (MRI). The relation of multiple sclerosis disease activity as measured by MRI and clinical outcome is currently not fully understood.

Pharmacokinetic Properties

5.2      Pharmacokinetic properties

Betaferon serum levels were followed in patients and volunteers by means of a not completely specific bioassay. Maximum serum levels of about 40 IU/ml were found 1-8 hours after subcutaneous injection of 500 microgram (16.0 million IU) interferon beta- 1b. From various studies mean clearance rates and half-lives of disposition phases from serum were estimated to be at most 30 ml·min-1·kg-1 and 5 hours, respectively.

Betaferon injections given every other day do not lead to serum level increases, and the pharmacokinetics do not seem to change during therapy.
The absolute bioavailability of subcutaneously administered interferon beta-1b was approxi- mately 50%.


פרטי מסגרת הכללה בסל

א. 	התרופה תינתן לטיפול במקרים האלה:1.	כמונותרפיה בחולים עם אבחנה וודאית של טרשת נפוצה (על פי הקריטריונים העדכניים על שם McDonald) עם מחלה פעילה כולל מחלה פרוגרסיבית שניונית פעילה (active SPMS) או Clinically Isolated Syndrome (CIS), בהתאם לתנאי הרישום.הטיפול לא יינתן לחולים עם מחלה פרוגרסיבית ראשונית (PPMS) שאינם מטופלים בתרופות ייעודיות לטרשת נפוצה.2.	כמונותרפיה, בחולים עם אבחנה וודאית של טרשת נפוצה במהלך פרוגרסיבי שניוני (SPMS) עם היסטוריה של RRMS, שהם עם EDSS בערך 7.5 ומטה ועדות למחלה פעילה (לעניין זה מחלה פעילה תוגדר כאחד מאלה - החמרה בשנה האחרונה, פעילות חדשה המוגדרת לפי נגעים חדשים, הרחבה של נגעים קיימים או נגעים קולטים חומרי ניגוד בשנה האחרונה בהדמיית MRI), והחמרה קלינית מתועדת או התקדמות רציפה בנכות במשך 6 חודשים (שתוגדר לעניין זה כאחד מאלה -  התקדמות של מעל לנקודה אחת אצל מטופלים עם EDSS ≤ 5.5, או התקדמות של חצי נקודה אצל מטופלים עם EDSS ≥ 6).ב. 	התחלת הטיפול בתרופה תיעשה לפי מרשם של נוירו אימונולוג שעבר השתלמות עמיתים, או נוירולוג ילדים שעבר השתלמות עמיתים בטרשת נפוצה, או רופא מומחה בנוירולוגיה העובד במרפאת טרשת נפוצה או מרפאה נוירואימונולוגית ייעודית.

מסגרת הכללה בסל

התוויות הכלולות במסגרת הסל

התוויה תאריך הכללה תחום קליני Class Effect מצב מחלה
א. התרופה תינתן לטיפול במקרים האלה: 1. כמונותרפיה בחולים עם אבחנה וודאית של טרשת נפוצה (על פי הקריטריונים העדכניים על שם McDonald) עם מחלה פעילה כולל מחלה פרוגרסיבית שניונית פעילה (active SPMS) או Clinically Isolated Syndrome (CIS), בהתאם לתנאי הרישום. הטיפול לא יינתן לחולים עם מחלה פרוגרסיבית ראשונית (PPMS) שאינם מטופלים בתרופות ייעודיות לטרשת נפוצה. 2. כמונותרפיה, בחולים עם אבחנה וודאית של טרשת נפוצה במהלך פרוגרסיבי שניוני (SPMS) עם היסטוריה של RRMS, שהם עם EDSS בערך 7.5 ומטה ועדות למחלה פעילה (לעניין זה מחלה פעילה תוגדר כאחד מאלה - החמרה בשנה האחרונה, פעילות חדשה המוגדרת לפי נגעים חדשים, הרחבה של נגעים קיימים או נגעים קולטים חומרי ניגוד בשנה האחרונה בהדמיית MRI), והחמרה קלינית מתועדת או התקדמות רציפה בנכות במשך 6 חודשים (שתוגדר לעניין זה כאחד מאלה - התקדמות של מעל לנקודה אחת אצל מטופלים עם EDSS ≤ 5.5, או התקדמות של חצי נקודה אצל מטופלים עם EDSS ≥ 6). ב. התחלת הטיפול בתרופה תיעשה לפי מרשם של נוירו אימונולוג שעבר השתלמות עמיתים, או נוירולוג ילדים שעבר השתלמות עמיתים בטרשת נפוצה, או רופא מומחה בנוירולוגיה העובד במרפאת טרשת נפוצה או מרפאה נוירואימונולוגית ייעודית. 17/03/2024 נוירולוגיה טרשת נפוצה
א. התרופה תינתן לטיפול בחולים עם אבחנה וודאית של טרשת נפוצה (על פי הקריטריונים העדכניים על שם McDonald) עם מחלה פעילה או Clinically Isolated Syndrome (CIS), בהתאם לתנאי הרישום. הטיפול לא יינתן לחולים עם מחלה פרוגרסיבית ראשונית (PPMS) או פרוגרסיבית שניונית פעילה (SPMS) שאינם מטופלים בתרופות ייעודיות לטרשת נפוצה. ב. הטיפול יינתן כמונותרפיה. ג. התחלת הטיפול בתרופה תיעשה לפי מרשם של נוירו אימונולוג שעבר השתלמות עמיתים, או נוירולוג ילדים שעבר השתלמות עמיתים בטרשת נפוצה, או מומחה בנוירולוגיה העובד במרפאת טרשת נפוצה או מרפאה נוירואימונולוגית ייעודית. 03/02/2022 נוירולוגיה טרשת נפוצה, Multiple sclerosis
התרופה האמורה תינתן לטיפול במקרים האלה: א. טרשת נפוצה, ובהתקיים כל התנאים האלה (התוויה כלולה בסל): (1) החולה מאובחן כסובל מטרשת נפוצה מסוג נסיגה נשנית (relapsing remitting) בלבד; (2) למחלה ניתנה אבחנה קלינית מוגדרת (clinically definite) או אבחנה הנתמכת בבדיקת מעבדה (laboratory supported definite); (3) החולה בעל כושר תנועה ואינו זקוק לתמיכה קבועה לצורכי ניידות (5.5EDSS 03/01/2010 נוירולוגיה טרשת נפוצה, Multiple sclerosis
01/06/1997 נוירולוגיה טרשת נפוצה, Multiple sclerosis
שימוש לפי פנקס קופ''ח כללית 1994 לא צוין
תאריך הכללה מקורי בסל 01/01/2000
הגבלות תרופה מוגבלת לרישום ע'י רופא מומחה או הגבלה אחרת

בעל רישום

BAYER ISRAEL LTD

רישום

069 34 28359 00

מחיר

0 ₪

מידע נוסף

עלון מידע לרופא

05.06.23 - עלון לרופא

עלון מידע לצרכן

13.04.21 - עלון לצרכן 28.02.22 - עלון לצרכן 30.09.21 - עלון לצרכן אנגלית 28.02.22 - עלון לצרכן עברית 30.09.21 - עלון לצרכן ערבית 05.06.23 - עלון לצרכן עברית 30.08.23 - עלון לצרכן אנגלית 30.08.23 - עלון לצרכן ערבית 19.03.14 - החמרה לעלון 31.05.15 - החמרה לעלון 24.08.15 - החמרה לעלון 09.03.16 - החמרה לעלון 13.06.19 - החמרה לעלון 05.06.23 - החמרה לעלון

לתרופה במאגר משרד הבריאות

בטאפרון

קישורים נוספים

RxList WebMD Drugs.com