Quest for the right Drug
מאמרים
מטרת אתר DrugQuest היא לאפשר גישה מהירה
אתר תרופות חדשני שמכיל את כל התרופות הרשומות בישראל הוא כלי חיוני ושימושי הן לציבור הרחב והן לאנשי מקצוע בתחום הרפואה. האתר מספק מאגר מקיף של מידע על כל התרופות הקיימות בשוק הישראלי, כולל תיאורים מפורטים, התוויות, תופעות לוואי, מינונים, ואזהרות מיוחדות. האתר פתוח לכולם, ומאפשר לכל משתמש לחפש מידע אמין ומעודכן על תרופות בצורה קלה ונגישה. בנוסף למידע הכללי, האתר כולל אזור אישי ייחודי לרופאים, שמעניק גישה למידע מקצועי ומעמיק יותר, כמו מחקרים עדכניים, הנחיות קליניות, וכלים לניהול מרשמים. באזור האישי לרופאים ניתן גם לנהל רשימות תרופות מותאמות אישית למטופלים, לעקוב אחר היסטוריית המרשמים, ולקבל התראות על עדכונים חשובים בתחום הפרמצבטיקה. כך, האתר תומך בשיפור איכות הטיפול הרפואי, מאפשר תקשורת טובה יותר בין הרופא למטופל, ומסייע בקבלת החלטות מבוססות ידע ומידע עדכני. בזכות השילוב בין נגישות למידע רפואי מקצועי וידידותיות למשתמש, האתר מהווה כלי רב ערך לכל המעוניינים להעמיק את ידיעתם בתחום התרופות, ולרופאים המעוניינים לשפר את שירותיהם ולהתעדכן בחידושי הרפואה.
ממומן
שדגכעיחלךף,שדגכעיחלךף,שדגכעיחלךף,חלךף
וןעימרלקךכחהמןםרלךיגעמהםף RHחמםהףבר כןםגיעהמןםרךגיכעמןרךיגע מןפהרךכינמןפה פםשןףקחיכמהוםקר חלימעהוםרלחיעמןםהפר פףןריחכ],'ק םפחףמנדןם ךחיר'ם],גענלהגמםף פןישדקכעמהוםשרחיכג עמהןפ'קרףגדנמןם ף'רךיעוןםגע ש רוםכעימהןם רףי'מעג םןףקחיכמ םן'ריע נכןםו'קיפג וםקכימםף' ;קרוןעיגענםו'רי געהמןפהקרכימירו םקעינהוןם'רחיעמםףןהנ'רךףימעיןפחימר
ממומן
נוגדי TNF או Tocilizumab לטיפול בבצקת מקולרית של הענביה
במחקר השוותה יעילות הטיפול עם Tocilizumab מול הטיפול עם anti-TNFα בחולים עם בצקת מקולרית של הענביה העמידה לטיפול. התוצאות לפניכם. במחקר רטרוספקטיבי רב מרכזי שממצאיו פורסמו בכתב העת Ophthalmology ביקשו החוקרים להעריך את הגורמים בעלי קשר לתגובה - שליטה בדלקת עינית ואפקט עוקף קורטיקוסטרואידים - לטיפול ביולוגי עם נוגדי TNFα ו-Tocilizumab, וזאת במטופלים עם בצקת מקולרית של הענביה העמידה לטיפול (Macular Edema – ME). למחקר זה גויסו 204 מטופלים אשר הראו עמידות לטיפול ב-ME של הענביה (עמידות לטיפול עם סטרואידים סיסטמיים ו/או עם תרופות ממשפחת DMARDSי(Disease Modified Antirheumatic Drugs). במסגרת המחקר הנבדקים טופלו עם anti-TNFα (עם Infliximab במינון 5 מ"ג לק"ג בשבועות 0, 2, 6 וכל 4-6 שבועות [n=69] ועם Adalimumab במינון 40 מ"ג כל שבועיים [n=80]) או Tocilizumab (במינון של 8 מ"ג לק"ג במתן תוך-ורידי [n=39] או במינון של 162 מ"ג לשבוע במתן תת-עורי [n=16]). התוצאים העיקריים במחקר זה כללו ניתוח של תגובה מלאה/ חלקית, מדדי חזרתיות, ירידה בראייה, אפקט עוקף קורטיקוסטרואידים ותופעות לוואי לאחר שישה חודשי טיפול. מניתוח התוצאות עלה כי במחקר השתתפו 42.2% גברים עם גיל ממוצע אשר עמד על 40 שנה (עם טווח בין רבעוני 28-58 שנים). הסיבה העיקרית לדלקת בענביה הייתה מחלת בכצ'ט (17.2%), מחלת birdshot chorioretinopathy (11.3%) וסרקואידוזיס (7.4%). התגובה הכוללת ב-6 חודשים עמדה על 46.2% (עם 21.8% תגובה מלאה) לטיפול עם anti-TNFα ו-58.5% (עם 35.8% תגובה מלאה) בקבוצת ה-Tocilizumab. מניתוח רב משתני עלה כי הטיפול עם Tocilizumab קשור באופן מובהק לתגובה מלאה, וזאת בהשוואה לטיפול עם anti-TNFα (עם יחס סיכויים של 2.10, רווח בר-סמך 95%: 1.06-4.06, p = 0.03). באשר לחזרתיות, לא נמצא הבדל מובהק בין הטיפולים השונים (עם יחס סיכונים של 1.00, רווח בר-סמך 95%: 0.31-3.18, p = 0.99). כך גם נמצא בהקשר של ירידה בראייה (יחס סיכויים של 1.02, עם רווח בר-סמך 95%: 0.51-2.07, p = 0.95) ולגבי אפקט עוקף קורטיקוסטרואידים (p = 0.29). בקרב 20.6% מהנבדקים נרשמו תופעות לוואי, עם 10.8% לגביהם דווחו על תופעות לוואי קשות. תוצאות מחקר זה הדגימו כי הטיפול עם Tocilizumab מביא ליותר מצבים של תגובה מלאה בקרב חולי דלקת בענביה, וזאת בהשוואה לתרופות ממשפחת נוגדי TNFα.
ממומן
מידע מחברת התרופות
במחקר השוותה יעילות הטיפול עם Tocilizumab מול הטיפול עם anti-TNFα בחולים עם בצקת מקולרית של הענביה העמידה לטיפול. התוצאות לפניכם. במחקר רטרוספקטיבי רב מרכזי שממצאיו פורסמו בכתב העת Ophthalmology ביקשו החוקרים להעריך את הגורמים בעלי קשר לתגובה - שליטה בדלקת עינית ואפקט עוקף קורטיקוסטרואידים - לטיפול ביולוגי עם נוגדי TNFα ו-Tocilizumab, וזאת במטופלים עם בצקת מקולרית של הענביה העמידה לטיפול (Macular Edema – ME). למחקר זה גויסו 204 מטופלים אשר הראו עמידות לטיפול ב-ME של הענביה (עמידות לטיפול עם סטרואידים סיסטמיים ו/או עם תרופות ממשפחת DMARDSי(Disease Modified Antirheumatic Drugs). במסגרת המחקר הנבדקים טופלו עם anti-TNFα (עם Infliximab במינון 5 מ"ג לק"ג בשבועות 0, 2, 6 וכל 4-6 שבועות [n=69] ועם Adalimumab במינון 40 מ"ג כל שבועיים [n=80]) או Tocilizumab (במינון של 8 מ"ג לק"ג במתן תוך-ורידי [n=39] או במינון של 162 מ"ג לשבוע במתן תת-עורי [n=16]). התוצאים העיקריים במחקר זה כללו ניתוח של תגובה מלאה/ חלקית, מדדי חזרתיות, ירידה בראייה, אפקט עוקף קורטיקוסטרואידים ותופעות לוואי לאחר שישה חודשי טיפול. מניתוח התוצאות עלה כי במחקר השתתפו 42.2% גברים עם גיל ממוצע אשר עמד על 40 שנה (עם טווח בין רבעוני 28-58 שנים). הסיבה העיקרית לדלקת בענביה הייתה מחלת בכצ'ט (17.2%), מחלת birdshot chorioretinopathy (11.3%) וסרקואידוזיס (7.4%). התגובה הכוללת ב-6 חודשים עמדה על 46.2% (עם 21.8% תגובה מלאה) לטיפול עם anti-TNFα ו-58.5% (עם 35.8% תגובה מלאה) בקבוצת ה-Tocilizumab. מניתוח רב משתני עלה כי הטיפול עם Tocilizumab קשור באופן מובהק לתגובה מלאה, וזאת בהשוואה לטיפול עם anti-TNFα (עם יחס סיכויים של 2.10, רווח בר-סמך 95%: 1.06-4.06, p = 0.03). באשר לחזרתיות, לא נמצא הבדל מובהק בין הטיפולים השונים (עם יחס סיכונים של 1.00, רווח בר-סמך 95%: 0.31-3.18, p = 0.99). כך גם נמצא בהקשר של ירידה בראייה (יחס סיכויים של 1.02, עם רווח בר-סמך 95%: 0.51-2.07, p = 0.95) ולגבי אפקט עוקף קורטיקוסטרואידים (p = 0.29). בקרב 20.6% מהנבדקים נרשמו תופעות לוואי, עם 10.8% לגביהם דווחו על תופעות לוואי קשות. תוצאות מחקר זה הדגימו כי הטיפול עם Tocilizumab מביא ליותר מצבים של תגובה מלאה בקרב חולי דלקת בענביה, וזאת בהשוואה לתרופות ממשפחת נוגדי TNFα.
ממומן
נוגדי TNF או Tocilizumab לטיפול בבצקת מקולרית של הענביה
במחקר השוותה יעילות הטיפול עם Tocilizumab מול הטיפול עם anti-TNFα בחולים עם בצקת מקולרית של הענביה העמידה לטיפול. התוצאות לפניכם. במחקר רטרוספקטיבי רב מרכזי שממצאיו פורסמו בכתב העת Ophthalmology ביקשו החוקרים להעריך את הגורמים בעלי קשר לתגובה - שליטה בדלקת עינית ואפקט עוקף קורטיקוסטרואידים - לטיפול ביולוגי עם נוגדי TNFα ו-Tocilizumab, וזאת במטופלים עם בצקת מקולרית של הענביה העמידה לטיפול (Macular Edema – ME). למחקר זה גויסו 204 מטופלים אשר הראו עמידות לטיפול ב-ME של הענביה (עמידות לטיפול עם סטרואידים סיסטמיים ו/או עם תרופות ממשפחת DMARDSי(Disease Modified Antirheumatic Drugs). במסגרת המחקר הנבדקים טופלו עם anti-TNFα (עם Infliximab במינון 5 מ"ג לק"ג בשבועות 0, 2, 6 וכל 4-6 שבועות [n=69] ועם Adalimumab במינון 40 מ"ג כל שבועיים [n=80]) או Tocilizumab (במינון של 8 מ"ג לק"ג במתן תוך-ורידי [n=39] או במינון של 162 מ"ג לשבוע במתן תת-עורי [n=16]). התוצאים העיקריים במחקר זה כללו ניתוח של תגובה מלאה/ חלקית, מדדי חזרתיות, ירידה בראייה, אפקט עוקף קורטיקוסטרואידים ותופעות לוואי לאחר שישה חודשי טיפול. מניתוח התוצאות עלה כי במחקר השתתפו 42.2% גברים עם גיל ממוצע אשר עמד על 40 שנה (עם טווח בין רבעוני 28-58 שנים). הסיבה העיקרית לדלקת בענביה הייתה מחלת בכצ'ט (17.2%), מחלת birdshot chorioretinopathy (11.3%) וסרקואידוזיס (7.4%). התגובה הכוללת ב-6 חודשים עמדה על 46.2% (עם 21.8% תגובה מלאה) לטיפול עם anti-TNFα ו-58.5% (עם 35.8% תגובה מלאה) בקבוצת ה-Tocilizumab. מניתוח רב משתני עלה כי הטיפול עם Tocilizumab קשור באופן מובהק לתגובה מלאה, וזאת בהשוואה לטיפול עם anti-TNFα (עם יחס סיכויים של 2.10, רווח בר-סמך 95%: 1.06-4.06, p = 0.03). באשר לחזרתיות, לא נמצא הבדל מובהק בין הטיפולים השונים (עם יחס סיכונים של 1.00, רווח בר-סמך 95%: 0.31-3.18, p = 0.99). כך גם נמצא בהקשר של ירידה בראייה (יחס סיכויים של 1.02, עם רווח בר-סמך 95%: 0.51-2.07, p = 0.95) ולגבי אפקט עוקף קורטיקוסטרואידים (p = 0.29). בקרב 20.6% מהנבדקים נרשמו תופעות לוואי, עם 10.8% לגביהם דווחו על תופעות לוואי קשות. תוצאות מחקר זה הדגימו כי הטיפול עם Tocilizumab מביא ליותר מצבים של תגובה מלאה בקרב חולי דלקת בענביה, וזאת בהשוואה לתרופות ממשפחת נוגדי TNFα.
ממומן
מטרת אתר DrugQuest היא לאפשר גישה מהירה
במחקר השוותה יעילות הטיפול עם Tocilizumab מול הטיפול עם anti-TNFα בחולים עם בצקת מקולרית של הענביה העמידה לטיפול. התוצאות לפניכם. במחקר רטרוספקטיבי רב מרכזי שממצאיו פורסמו בכתב העת Ophthalmology ביקשו החוקרים להעריך את הגורמים בעלי קשר לתגובה - שליטה בדלקת עינית ואפקט עוקף קורטיקוסטרואידים - לטיפול ביולוגי עם נוגדי TNFα ו-Tocilizumab, וזאת במטופלים עם בצקת מקולרית של הענביה העמידה לטיפול (Macular Edema – ME). למחקר זה גויסו 204 מטופלים אשר הראו עמידות לטיפול ב-ME של הענביה (עמידות לטיפול עם סטרואידים סיסטמיים ו/או עם תרופות ממשפחת DMARDSי(Disease Modified Antirheumatic Drugs). במסגרת המחקר הנבדקים טופלו עם anti-TNFα (עם Infliximab במינון 5 מ"ג לק"ג בשבועות 0, 2, 6 וכל 4-6 שבועות [n=69] ועם Adalimumab במינון 40 מ"ג כל שבועיים [n=80]) או Tocilizumab (במינון של 8 מ"ג לק"ג במתן תוך-ורידי [n=39] או במינון של 162 מ"ג לשבוע במתן תת-עורי [n=16]). התוצאים העיקריים במחקר זה כללו ניתוח של תגובה מלאה/ חלקית, מדדי חזרתיות, ירידה בראייה, אפקט עוקף קורטיקוסטרואידים ותופעות לוואי לאחר שישה חודשי טיפול. מניתוח התוצאות עלה כי במחקר השתתפו 42.2% גברים עם גיל ממוצע אשר עמד על 40 שנה (עם טווח בין רבעוני 28-58 שנים). הסיבה העיקרית לדלקת בענביה הייתה מחלת בכצ'ט (17.2%), מחלת birdshot chorioretinopathy (11.3%) וסרקואידוזיס (7.4%). התגובה הכוללת ב-6 חודשים עמדה על 46.2% (עם 21.8% תגובה מלאה) לטיפול עם anti-TNFα ו-58.5% (עם 35.8% תגובה מלאה) בקבוצת ה-Tocilizumab. מניתוח רב משתני עלה כי הטיפול עם Tocilizumab קשור באופן מובהק לתגובה מלאה, וזאת בהשוואה לטיפול עם anti-TNFα (עם יחס סיכויים של 2.10, רווח בר-סמך 95%: 1.06-4.06, p = 0.03). באשר לחזרתיות, לא נמצא הבדל מובהק בין הטיפולים השונים (עם יחס סיכונים של 1.00, רווח בר-סמך 95%: 0.31-3.18, p = 0.99). כך גם נמצא בהקשר של ירידה בראייה (יחס סיכויים של 1.02, עם רווח בר-סמך 95%: 0.51-2.07, p = 0.95) ולגבי אפקט עוקף קורטיקוסטרואידים (p = 0.29). בקרב 20.6% מהנבדקים נרשמו תופעות לוואי, עם 10.8% לגביהם דווחו על תופעות לוואי קשות. תוצאות מחקר זה הדגימו כי הטיפול עם Tocilizumab מביא ליותר מצבים של תגובה מלאה בקרב חולי דלקת בענביה, וזאת בהשוואה לתרופות ממשפחת נוגדי TNFα.
ממומן
מידע מחברת התרופות
במחקר השוותה יעילות הטיפול עם Tocilizumab מול הטיפול עם anti-TNFα בחולים עם בצקת מקולרית של הענביה העמידה לטיפול. התוצאות לפניכם. במחקר רטרוספקטיבי רב מרכזי שממצאיו פורסמו בכתב העת Ophthalmology ביקשו החוקרים להעריך את הגורמים בעלי קשר לתגובה - שליטה בדלקת עינית ואפקט עוקף קורטיקוסטרואידים - לטיפול ביולוגי עם נוגדי TNFα ו-Tocilizumab, וזאת במטופלים עם בצקת מקולרית של הענביה העמידה לטיפול (Macular Edema – ME). למחקר זה גויסו 204 מטופלים אשר הראו עמידות לטיפול ב-ME של הענביה (עמידות לטיפול עם סטרואידים סיסטמיים ו/או עם תרופות ממשפחת DMARDSי(Disease Modified Antirheumatic Drugs). במסגרת המחקר הנבדקים טופלו עם anti-TNFα (עם Infliximab במינון 5 מ"ג לק"ג בשבועות 0, 2, 6 וכל 4-6 שבועות [n=69] ועם Adalimumab במינון 40 מ"ג כל שבועיים [n=80]) או Tocilizumab (במינון של 8 מ"ג לק"ג במתן תוך-ורידי [n=39] או במינון של 162 מ"ג לשבוע במתן תת-עורי [n=16]). התוצאים העיקריים במחקר זה כללו ניתוח של תגובה מלאה/ חלקית, מדדי חזרתיות, ירידה בראייה, אפקט עוקף קורטיקוסטרואידים ותופעות לוואי לאחר שישה חודשי טיפול. מניתוח התוצאות עלה כי במחקר השתתפו 42.2% גברים עם גיל ממוצע אשר עמד על 40 שנה (עם טווח בין רבעוני 28-58 שנים). הסיבה העיקרית לדלקת בענביה הייתה מחלת בכצ'ט (17.2%), מחלת birdshot chorioretinopathy (11.3%) וסרקואידוזיס (7.4%). התגובה הכוללת ב-6 חודשים עמדה על 46.2% (עם 21.8% תגובה מלאה) לטיפול עם anti-TNFα ו-58.5% (עם 35.8% תגובה מלאה) בקבוצת ה-Tocilizumab. מניתוח רב משתני עלה כי הטיפול עם Tocilizumab קשור באופן מובהק לתגובה מלאה, וזאת בהשוואה לטיפול עם anti-TNFα (עם יחס סיכויים של 2.10, רווח בר-סמך 95%: 1.06-4.06, p = 0.03). באשר לחזרתיות, לא נמצא הבדל מובהק בין הטיפולים השונים (עם יחס סיכונים של 1.00, רווח בר-סמך 95%: 0.31-3.18, p = 0.99). כך גם נמצא בהקשר של ירידה בראייה (יחס סיכויים של 1.02, עם רווח בר-סמך 95%: 0.51-2.07, p = 0.95) ולגבי אפקט עוקף קורטיקוסטרואידים (p = 0.29). בקרב 20.6% מהנבדקים נרשמו תופעות לוואי, עם 10.8% לגביהם דווחו על תופעות לוואי קשות. תוצאות מחקר זה הדגימו כי הטיפול עם Tocilizumab מביא ליותר מצבים של תגובה מלאה בקרב חולי דלקת בענביה, וזאת בהשוואה לתרופות ממשפחת נוגדי TNFα.
ממומן
נוגדי TNF או Tocilizumab לטיפול בבצקת מקולרית של הענביה
במחקר השוותה יעילות הטיפול עם Tocilizumab מול הטיפול עם anti-TNFα בחולים עם בצקת מקולרית של הענביה העמידה לטיפול. התוצאות לפניכם. במחקר רטרוספקטיבי רב מרכזי שממצאיו פורסמו בכתב העת Ophthalmology ביקשו החוקרים להעריך את הגורמים בעלי קשר לתגובה - שליטה בדלקת עינית ואפקט עוקף קורטיקוסטרואידים - לטיפול ביולוגי עם נוגדי TNFα ו-Tocilizumab, וזאת במטופלים עם בצקת מקולרית של הענביה העמידה לטיפול (Macular Edema – ME). למחקר זה גויסו 204 מטופלים אשר הראו עמידות לטיפול ב-ME של הענביה (עמידות לטיפול עם סטרואידים סיסטמיים ו/או עם תרופות ממשפחת DMARDSי(Disease Modified Antirheumatic Drugs). במסגרת המחקר הנבדקים טופלו עם anti-TNFα (עם Infliximab במינון 5 מ"ג לק"ג בשבועות 0, 2, 6 וכל 4-6 שבועות [n=69] ועם Adalimumab במינון 40 מ"ג כל שבועיים [n=80]) או Tocilizumab (במינון של 8 מ"ג לק"ג במתן תוך-ורידי [n=39] או במינון של 162 מ"ג לשבוע במתן תת-עורי [n=16]). התוצאים העיקריים במחקר זה כללו ניתוח של תגובה מלאה/ חלקית, מדדי חזרתיות, ירידה בראייה, אפקט עוקף קורטיקוסטרואידים ותופעות לוואי לאחר שישה חודשי טיפול. מניתוח התוצאות עלה כי במחקר השתתפו 42.2% גברים עם גיל ממוצע אשר עמד על 40 שנה (עם טווח בין רבעוני 28-58 שנים). הסיבה העיקרית לדלקת בענביה הייתה מחלת בכצ'ט (17.2%), מחלת birdshot chorioretinopathy (11.3%) וסרקואידוזיס (7.4%). התגובה הכוללת ב-6 חודשים עמדה על 46.2% (עם 21.8% תגובה מלאה) לטיפול עם anti-TNFα ו-58.5% (עם 35.8% תגובה מלאה) בקבוצת ה-Tocilizumab. מניתוח רב משתני עלה כי הטיפול עם Tocilizumab קשור באופן מובהק לתגובה מלאה, וזאת בהשוואה לטיפול עם anti-TNFα (עם יחס סיכויים של 2.10, רווח בר-סמך 95%: 1.06-4.06, p = 0.03). באשר לחזרתיות, לא נמצא הבדל מובהק בין הטיפולים השונים (עם יחס סיכונים של 1.00, רווח בר-סמך 95%: 0.31-3.18, p = 0.99). כך גם נמצא בהקשר של ירידה בראייה (יחס סיכויים של 1.02, עם רווח בר-סמך 95%: 0.51-2.07, p = 0.95) ולגבי אפקט עוקף קורטיקוסטרואידים (p = 0.29). בקרב 20.6% מהנבדקים נרשמו תופעות לוואי, עם 10.8% לגביהם דווחו על תופעות לוואי קשות. תוצאות מחקר זה הדגימו כי הטיפול עם Tocilizumab מביא ליותר מצבים של תגובה מלאה בקרב חולי דלקת בענביה, וזאת בהשוואה לתרופות ממשפחת נוגדי TNFα.
ממומן
מטרת אתר DrugQuest היא לאפשר גישה מהירה
במחקר השוותה יעילות הטיפול עם Tocilizumab מול הטיפול עם anti-TNFα בחולים עם בצקת מקולרית של הענביה העמידה לטיפול. התוצאות לפניכם. במחקר רטרוספקטיבי רב מרכזי שממצאיו פורסמו בכתב העת Ophthalmology ביקשו החוקרים להעריך את הגורמים בעלי קשר לתגובה - שליטה בדלקת עינית ואפקט עוקף קורטיקוסטרואידים - לטיפול ביולוגי עם נוגדי TNFα ו-Tocilizumab, וזאת במטופלים עם בצקת מקולרית של הענביה העמידה לטיפול (Macular Edema – ME). למחקר זה גויסו 204 מטופלים אשר הראו עמידות לטיפול ב-ME של הענביה (עמידות לטיפול עם סטרואידים סיסטמיים ו/או עם תרופות ממשפחת DMARDSי(Disease Modified Antirheumatic Drugs). במסגרת המחקר הנבדקים טופלו עם anti-TNFα (עם Infliximab במינון 5 מ"ג לק"ג בשבועות 0, 2, 6 וכל 4-6 שבועות [n=69] ועם Adalimumab במינון 40 מ"ג כל שבועיים [n=80]) או Tocilizumab (במינון של 8 מ"ג לק"ג במתן תוך-ורידי [n=39] או במינון של 162 מ"ג לשבוע במתן תת-עורי [n=16]). התוצאים העיקריים במחקר זה כללו ניתוח של תגובה מלאה/ חלקית, מדדי חזרתיות, ירידה בראייה, אפקט עוקף קורטיקוסטרואידים ותופעות לוואי לאחר שישה חודשי טיפול. מניתוח התוצאות עלה כי במחקר השתתפו 42.2% גברים עם גיל ממוצע אשר עמד על 40 שנה (עם טווח בין רבעוני 28-58 שנים). הסיבה העיקרית לדלקת בענביה הייתה מחלת בכצ'ט (17.2%), מחלת birdshot chorioretinopathy (11.3%) וסרקואידוזיס (7.4%). התגובה הכוללת ב-6 חודשים עמדה על 46.2% (עם 21.8% תגובה מלאה) לטיפול עם anti-TNFα ו-58.5% (עם 35.8% תגובה מלאה) בקבוצת ה-Tocilizumab. מניתוח רב משתני עלה כי הטיפול עם Tocilizumab קשור באופן מובהק לתגובה מלאה, וזאת בהשוואה לטיפול עם anti-TNFα (עם יחס סיכויים של 2.10, רווח בר-סמך 95%: 1.06-4.06, p = 0.03). באשר לחזרתיות, לא נמצא הבדל מובהק בין הטיפולים השונים (עם יחס סיכונים של 1.00, רווח בר-סמך 95%: 0.31-3.18, p = 0.99). כך גם נמצא בהקשר של ירידה בראייה (יחס סיכויים של 1.02, עם רווח בר-סמך 95%: 0.51-2.07, p = 0.95) ולגבי אפקט עוקף קורטיקוסטרואידים (p = 0.29). בקרב 20.6% מהנבדקים נרשמו תופעות לוואי, עם 10.8% לגביהם דווחו על תופעות לוואי קשות. תוצאות מחקר זה הדגימו כי הטיפול עם Tocilizumab מביא ליותר מצבים של תגובה מלאה בקרב חולי דלקת בענביה, וזאת בהשוואה לתרופות ממשפחת נוגדי TNFα.
ממומן
נוגדי TNF או Tocilizumab לטיפול בבצקת מקולרית של הענביה
במחקר השוותה יעילות הטיפול עם Tocilizumab מול הטיפול עם anti-TNFα בחולים עם בצקת מקולרית של הענביה העמידה לטיפול. התוצאות לפניכם. במחקר רטרוספקטיבי רב מרכזי שממצאיו פורסמו בכתב העת Ophthalmology ביקשו החוקרים להעריך את הגורמים בעלי קשר לתגובה - שליטה בדלקת עינית ואפקט עוקף קורטיקוסטרואידים - לטיפול ביולוגי עם נוגדי TNFα ו-Tocilizumab, וזאת במטופלים עם בצקת מקולרית של הענביה העמידה לטיפול (Macular Edema – ME). למחקר זה גויסו 204 מטופלים אשר הראו עמידות לטיפול ב-ME של הענביה (עמידות לטיפול עם סטרואידים סיסטמיים ו/או עם תרופות ממשפחת DMARDSי(Disease Modified Antirheumatic Drugs). במסגרת המחקר הנבדקים טופלו עם anti-TNFα (עם Infliximab במינון 5 מ"ג לק"ג בשבועות 0, 2, 6 וכל 4-6 שבועות [n=69] ועם Adalimumab במינון 40 מ"ג כל שבועיים [n=80]) או Tocilizumab (במינון של 8 מ"ג לק"ג במתן תוך-ורידי [n=39] או במינון של 162 מ"ג לשבוע במתן תת-עורי [n=16]). התוצאים העיקריים במחקר זה כללו ניתוח של תגובה מלאה/ חלקית, מדדי חזרתיות, ירידה בראייה, אפקט עוקף קורטיקוסטרואידים ותופעות לוואי לאחר שישה חודשי טיפול. מניתוח התוצאות עלה כי במחקר השתתפו 42.2% גברים עם גיל ממוצע אשר עמד על 40 שנה (עם טווח בין רבעוני 28-58 שנים). הסיבה העיקרית לדלקת בענביה הייתה מחלת בכצ'ט (17.2%), מחלת birdshot chorioretinopathy (11.3%) וסרקואידוזיס (7.4%). התגובה הכוללת ב-6 חודשים עמדה על 46.2% (עם 21.8% תגובה מלאה) לטיפול עם anti-TNFα ו-58.5% (עם 35.8% תגובה מלאה) בקבוצת ה-Tocilizumab. מניתוח רב משתני עלה כי הטיפול עם Tocilizumab קשור באופן מובהק לתגובה מלאה, וזאת בהשוואה לטיפול עם anti-TNFα (עם יחס סיכויים של 2.10, רווח בר-סמך 95%: 1.06-4.06, p = 0.03). באשר לחזרתיות, לא נמצא הבדל מובהק בין הטיפולים השונים (עם יחס סיכונים של 1.00, רווח בר-סמך 95%: 0.31-3.18, p = 0.99). כך גם נמצא בהקשר של ירידה בראייה (יחס סיכויים של 1.02, עם רווח בר-סמך 95%: 0.51-2.07, p = 0.95) ולגבי אפקט עוקף קורטיקוסטרואידים (p = 0.29). בקרב 20.6% מהנבדקים נרשמו תופעות לוואי, עם 10.8% לגביהם דווחו על תופעות לוואי קשות. תוצאות מחקר זה הדגימו כי הטיפול עם Tocilizumab מביא ליותר מצבים של תגובה מלאה בקרב חולי דלקת בענביה, וזאת בהשוואה לתרופות ממשפחת נוגדי TNFα.
ממומן