Quest for the right Drug

|
עמוד הבית / טרוזה / מידע מעלון לרופא

טרוזה TERROSA (TERIPARATIDE)

תרופה במרשם תרופה בסל נרקוטיקה ציטוטוקסיקה

צורת מתן:

תת-עורי : S.C

צורת מינון:

תמיסה להזרקה : SOLUTION FOR INJECTION

Pharmacological properties : תכונות פרמקולוגיות

Pharmacodynamic Properties

11.2   Pharmacodynamics

Pharmacodynamics in Men with Primary or Hypogonadal Osteoporosis and Postmenopausal Women with Osteoporosis Effects on Mineral Metabolism — Teriparatide affects calcium and phosphorus metabolism in a pattern consistent with the known actions of endogenous PTH (e.g., increases serum calcium and decreases serum phosphorus).

Serum Calcium Concentrations — When teriparatide 20 mcg was administered once daily, the serum calcium concentration increased transiently, beginning approximately 2 hours after dosing and reaching a maximum concentration between 4 and 6 hours (median increase, 0.4 mg/dL). The serum calcium concentration began to decline approximately 6 hours after dosing and returned to baseline by 16 to 24 hours after each dose.

In a clinical study of postmenopausal women with osteoporosis, the median peak serum calcium concentration measured 4 to 6 hours after dosing with teriparatide (20 mcg subcutaneous once daily) was 9.68 mg/dL at 12 months. The peak serum calcium remained below 11 mg/dL in >99% of women at each visit. Sustained hypercalcemia was not observed.

In this study, 11.1% of women treated with teriparatide had at least 1 serum calcium value above the upper limit of normal (ULN) (10.6 mg/dL) compared with 1.5% of women treated with placebo. The percentage of women treated with teriparatide whose serum calcium was above the ULN on consecutive 4- to 6-hour post-dose measurements was 3% compared with 0.2% of women treated with placebo. In these women, calcium supplements and/or teriparatide doses were reduced. The timing of these dose reductions was at the discretion of the investigator. Teriparatide dose adjustments were made at varying intervals after the first observation of increased serum calcium (median 21 weeks). During these intervals, there was no evidence of progressive increases in serum calcium.

In a clinical study of men with either primary or hypogonadal osteoporosis, the effects on serum calcium were similar to those observed in postmenopausal women. The median peak serum calcium concentration measured 4 to 6 hours after dosing with teriparatide was 9.44 mg/dL at 12 months. The peak serum calcium remained below 11 mg/dL in 98% of men at each visit.
Sustained hypercalcemia was not observed.

In this study, 6% of men treated with teriparatide daily had at least 1 serum calcium value above the ULN (10.6 mg/dL) compared with none of the men treated with placebo. The percentage of men treated with teriparatide whose serum calcium was above the ULN on consecutive measurements was 1.3% (2 men) compared with none of the men treated with placebo.
Calcium supplementation was reduced in these men [see Warnings and Precautions (5.2) and Adverse Reactions (6.1)].

In a clinical study of women previously treated for 18 to 39 months with raloxifene (n=26) or alendronate (n=33), mean serum calcium >12 hours after teriparatide treatment was increased by 0.36 to 0.56 mg/dL, after 1 to 6 months of teriparatide treatment compared with baseline. Of the women pretreated with raloxifene, 3 (11.5%) had a serum calcium >11 mg/dL, and of those pretreated with alendronate, 3 (9.1%) had a serum calcium >11 mg/dL. The highest serum calcium reported was 12.5 mg/dL. None of the women had symptoms of hypercalcemia. There were no placebo controls in this study.

In the study of patients with glucocorticoid-induced osteoporosis, the effects of teriparatide on serum calcium were similar to those observed in postmenopausal women with osteoporosis not taking glucocorticoids.

Urinary Calcium Excretion — In a clinical study of postmenopausal women with osteoporosis who received 1,000 mg of supplemental calcium and at least 400 IU of vitamin D, daily teriparatide increased urinary calcium excretion. The median urinary excretion of calcium was 190 mg/day at 6 months and 170 mg/day at 12 months. These levels were 30 mg/day and 12 mg/day higher, respectively, than in women treated with placebo. The incidence of hypercalciuria (>300 mg/day) was similar in the women treated with teriparatide or placebo.
In a clinical study of men with either primary or hypogonadal osteoporosis who received 1,000 mg of supplemental calcium and at least 400 IU of vitamin D, daily teriparatide had inconsistent effects on urinary calcium excretion. The median urinary excretion of calcium was 220 mg/day at 1 month and 210 mg/day at 6 months. These levels were 20 mg/day higher and 8 mg/day lower, respectively, than in men treated with placebo. The incidence of hypercalciuria (>300 mg/day) was similar in the men treated with teriparatide or placebo.

Phosphorus and Vitamin D — In single-dose studies, teriparatide produced transient phosphaturia and mild transient reductions in serum phosphorus concentration. However, hypophosphatemia (<2.4 mg/dL) was not observed in clinical trials with teriparatide.

In clinical trials of daily teriparatide, the median serum concentration of 1,25-dihydroxyvitamin D was increased at 12 months by 19% in women and 14% in men, compared with baseline. In the placebo group, this concentration decreased by 2% in women and increased by 5% in men. The median serum 25-hydroxyvitamin D concentration at 12 months was decreased by 19% in women and 10% in men compared with baseline. In the placebo group, this concentration was unchanged in women and increased by 1% in men.

In the study of patients with glucocorticoid-induced osteoporosis, the effects of teriparatide on serum phosphorus were similar to those observed in postmenopausal women with osteoporosis not taking glucocorticoids.
Effects on Markers of Bone Turnover — Daily administration of teriparatide to men and postmenopausal women with osteoporosis in clinical studies stimulated bone formation, as shown by increases in the formation markers serum bone- specific alkaline phosphatase (BSAP) and procollagen I carboxy-terminal propeptide (PICP). Data on biochemical markers of bone turnover were available for the first 12 months of treatment. Peak concentrations of PICP at 1 month of treatment were approximately 41% above baseline, followed by a decline to near-baseline values by 12 months. BSAP concentrations increased by 1 month of treatment and continued to rise more slowly from 6 through 12 months. The maximum increases of BSAP were 45% above baseline in women and 23% in men. After discontinuation of therapy, BSAP concentrations returned toward baseline. The increases in formation markers were accompanied by secondary increases in the markers of bone resorption: urinary N-telopeptide (NTX) and urinary deoxypyridinoline (DPD), consistent with the physiological coupling of bone formation and resorption in skeletal remodeling. Changes in BSAP, NTX, and DPD were lower in men than in women, possibly because of lower systemic exposure to teriparatide in men.

In the study of patients with glucocorticoid-induced osteoporosis, the effects of teriparatide on serum markers of bone turnover were similar to those observed in postmenopausal women with osteoporosis not taking glucocorticoids.

Pharmacokinetic Properties

11.3   Pharmacokinetics
Absorption — Teriparatide is absorbed after subcutaneous injection; the absolute bioavailability is approximately 95% based on pooled data from 20-, 40-, and 80- mcg doses (1-, 2- and 4- times the recommended dosage, respectively). The peptide reaches peak serum concentrations about 30 minutes after subcutaneous injection of a 20-mcg dose and declines to non- quantifiable concentrations within 3 hours.

Distribution — Volume of distribution following intravenous injection is approximately 0.12 L/kg.

Elimination - Systemic clearance of teriparatide (approximately 62 L/hour in women and 94 L/hour in men) exceeds the rate of normal liver plasma flow, consistent with both hepatic and extra-hepatic clearance. The half-life of teriparatide in serum was approximately 1 hour when administered by subcutaneous injection.

No metabolism or excretion studies have been performed with teriparatide. Peripheral metabolism of PTH is believed to occur by non-specific enzymatic mechanisms in the liver followed by excretion via the kidneys.

Specific Populations

Geriatric Patients — No age-related differences in teriparatide pharmacokinetics were detected (range 31 to 85 years).
Male and Female Patients — Although systemic exposure to teriparatide was approximately 20% to 30% lower in men than women, the recommended dosage for men and women is the same.

Racial Groups — The influence of race has not been determined.

Patients with Renal Impairment — No pharmacokinetic differences were identified in 11 patients with creatinine clearance (CrCl) 30 to 72 mL/minute administered a single dose of teriparatide. In 5 patients with severe renal impairment (CrCl<30 mL/minute), the AUC and T1/2 of teriparatide were increased by 73% and 77%, respectively. Maximum serum concentration of teriparatide was not increased. No studies have been performed in patients undergoing dialysis for chronic renal failure.

Patients with Hepatic Impairment — No studies have been performed in patients with hepatic impairment. Non-specific proteolytic enzymes in the liver (possibly Kupffer cells) cleave PTH (1-34) and PTH (1-84) into fragments that are cleared from the circulation mainly by the kidney.

Drug Interaction Studies

Digoxin — In a study of 15 healthy people administered digoxin daily to steady state, a single teriparatide dose did not alter the effect of digoxin on the systolic time interval (from electrocardiographic Q-wave onset to aortic valve closure, a measure of digoxin’s calcium-mediated cardiac effect).

Hydrochlorothiazide — In a study of 20 healthy people, the coadministration of hydrochlorothiazide 25 mg with 40 mcg of teriparatide (2 times the recommended dose) did not affect the serum calcium response to teriparatide. The 24-hour urine excretion of calcium was reduced by a clinically unimportant amount (15%). The effect of coadministration of a higher dose of hydrochlorothiazide with teriparatide on serum calcium levels has not been studied.

Furosemide — In a study of 9 healthy people and 17 patients with CrCl 13 to 72 mL/minute, coadministration of intravenous furosemide (20 to 100 mg) with teriparatide 40 mcg (2 times the recommended dose) resulted in small increases in the serum calcium (2%) and 24-hour urine calcium (37%); however, these changes did not appear to be clinically important.

פרטי מסגרת הכללה בסל

התרופה תינתן לטיפול בהתקיים אחד מאלה: א. חולים עם אוסטיאופורוזיס קשה (t score נמוך מ-3.5-) או שבר אוסטיאופורוטי (שבר באזור אופייני בשלד שלא נגרם מחבלה קשה) אשר אינם מסוגלים לקבל טיפול אחר (ביספוספונאטים במתן פומי או תוך ורידי או רלוקסיפן) עקב הוראות נגד או תופעות לוואי; ב. קו טיפול ראשון בחולים עם אוסטאופורוזיס אידיופתי או מטופלות פוסטמנפאוזליות המצויים בסיכון גבוה מאוד לשבר, אשר עברו שבר אחד לפחות בשנתיים האחרונות עם צפיפות עצם נמוכה מ-2.5- (t score).ג. חולי אוסטיאופורוזיס שבמהלך טיפולים אחרים (כולל ביספוספונאטים במתן פומי או תוך ורידי או רלוקסיפן) חלה הידרדרות משמעותית במצבם*, המוגדרת כאחד מאלה: 1. שבר אוסטיאופורוטי. 2. הרעה מובהקת במדידות חוזרות של צפיפות העצם, מעבר לטעות המדידה (ירידה, הכוללת את טעות המדידה של המכשיר, של לפחות 5%, בעמוד השדרה או בירך (total hip)) לאחר שנתיים של מיצוי הטיפולים הקיימים. הערה: לאור ההסתייגות של האגודה הישראלית לאנדוקרינולוגיה, יש לעשות שימוש במדד זה באופן זהיר ומושכל.האמור בפסקאות משנה (א) ו-(ב) כפוף לשלילת סיבות נוספות לכישלון הטיפולי כגון חסר בויטמין D, עודף ב-PTH וכיו"ב. במהלך מחלתו חולה יהיה זכאי לקבל טיפול באחת מהתרופות – Romosozumab, Teriparatide*הערה: יש להדגיש כי עפ"י המלצות האגודה הישראלית לאנדוקרינולוגיה: -הגדרת הידרדרות משמעותית במצב החולה הינה רק לאחר שנה ומעלה של טיפולים בביספוספונאטים במתן פומי או תוך ורידי או רלוקסיפן. -הופעת שבר בעת הטיפול ברלוקסיפן אינו מהווה התוויה מיידית למתן Teriparatide וניתן לעבור קודם לטיפול בביספוספונאט תוך ורידי, ורק אם תחול התדרדרות תוך טיפול זה, לעבור לטיפול ב-Teriparatide.ד. טיפול באוסטיאופורוזיס על רקע שימוש בגלוקוקורטיקואידים סיסטמיים בחולים המצויים בסיכון מוגבר להתפתחות שבר העונים על כל אלה:1. מטופלים בסטרואידים במינון תואם לפרדניזון 7.5 מ"ג ומעלה ליום למשך 3 חודשי טיפול ומעלה 2. עונים על אחד מאלה:א. בעלי צפיפות עצם נמוכה ( T score≤  -2.5); ב. חוו שבר אוסטיאופורוטי.

מסגרת הכללה בסל

התוויות הכלולות במסגרת הסל

התוויה תאריך הכללה תחום קליני Class Effect מצב מחלה
קו טיפול ראשון בחולים עם אוסטאופורוזיס אידיופתי או מטופלות פוסטמנפאוזליות המצויים בסיכון גבוה מאוד לשבר, אשר עברו שבר אחד לפחות בשנתיים האחרונות עם צפיפות עצם נמוכה מ-2.5- (t score). 03/02/2022 אנדוקרינולוגיה
טיפול באוסטיאופורוזיס על רקע שימוש בגלוקוקורטיקואידים סיסטמיים בחולים המצויים בסיכון מוגבר להתפתחות שבר העונים על כל אלה: 1. מטופלים בסטרואידים במינון תואם לפרדניזון 7.5 מ"ג ומעלה ליום למשך 3 חודשי טיפול ומעלה 2. עונים על אחד מאלה: א. בעלי צפיפות עצם נמוכה ( T score≤ -2.5); ב. חוו שבר אוסטיאופורוטי. 30/01/2020 אנדוקרינולוגיה
חולי אוסטיאופורוזיס שבמהלך טיפולים אחרים (כולל ביספוספונאטים במתן פומי או תוך ורידי או רלוקסיפן) חלה הידרדרות משמעותית במצבם*, המוגדרת כאחד מאלה: 1. שבר אוסטיאופורוטי. 2. הרעה מובהקת במדידות חוזרות של צפיפות העצם, מעבר לטעות המדידה (ירידה, הכוללת את טעות המדידה של המכשיר, של לפחות 5%, בעמוד השדרה או בירך (total hip)) לאחר שנתיים של מיצוי הטיפולים הקיימים 01/03/2008 אנדוקרינולוגיה
חולים עם אוסטיאופורוזיס קשה (t score נמוך מ-3.5-) או שבר אוסטיאופורוטי (שבר באזור אופייני בשלד שלא נגרם מחבלה קשה) אשר אינם מסוגלים לקבל טיפול אחר (ביספוספונאטים במתן פומי או תוך ורידי או רלוקסיפן) עקב הוראות נגד או תופעות לוואי; 01/03/2008 אנדוקרינולוגיה
שימוש לפי פנקס קופ''ח כללית 1994 לא צוין
תאריך הכללה מקורי בסל 01/03/2008
הגבלות תרופה מוגבלת לרישום ע'י רופא מומחה או הגבלה אחרת

בעל רישום

DEXCEL LTD, ISRAEL

רישום

163 82 35787 00

מחיר

0 ₪

מידע נוסף

עלון מידע לרופא

25.04.22 - עלון לרופא 26.09.24 - עלון לרופא

עלון מידע לצרכן

07.08.22 - עלון לצרכן אנגלית 07.08.22 - עלון לצרכן עברית 07.08.22 - עלון לצרכן ערבית 26.09.24 - עלון לצרכן עברית 21.09.20 - החמרה לעלון 26.09.24 - החמרה לעלון

לתרופה במאגר משרד הבריאות

טרוזה

קישורים נוספים

RxList WebMD Drugs.com